חמש טעויות נפוצות של הורים למתבגרים 

   חמש טעויות נפוצות של הורים למתבגרים לא קל להיות הורה של מתבגר. במיוחד כשהמתבגר הוא בן לדור האינטרנט המתקדם  והווב 2.0 ואילו ההורה הוא תוצר של מהפיכת הדפוס והמהפכה התעשייתית ומשתמש במודל הורה חינוכי. קראו את המאמר של דר' אשר עידן על יחסי הורים ילדים בעידן הפוסט מודרני מתוך עט השדה גיליון מס 2.

• מתעלמים מפער דורות בינם לבין הילדים של עידן האינטרנט.
• מפריזים בתפקיד הורה-מחנך
• אומרים יותר ושואלים פחות
• נמנעים מעימותים לטובת שקט ושלום בית בטווח הקצר
• מתמקדים בבקרת תהליך במקום בקרת קצה

 פער הדורותהופעת המחשב והאינטרנט וקצב השינויים המהיר המאפיין את תקופתנו, מייצרים משפחה חדשה של עידן פוסט מודרני. התפיסה של ההורים מבוססת על יתרון הידע והניסיון וממנו הם שואבים את הסמכות ההורית. ילדינו משתמשים באינטרנט בבלוגים, בטוקבקים, בויקיפדיה שיתופית, ברשתות חברתיות וכו'. מהפכה טכנולוגית זו מעמידה את הידע שברשות ההורים בעמדה נחותה ומייצרת קונפליקטים בין דור ההורים המחנכים לדור ילדי האינטרנט. יש פער דורות. הילדים שלנו שונים מאיתנו. וזה מה שדורש שינוי בהורות. מודל ההורות המוכר לנו הוא המודל החינוכי, אינו מתאים לילדינו ודורש התאמה לתפיסת העולם של ילדינו.  מפריזים בתפקיד הורה-מחנך ולא מספיק הורה מאמן. ההורים גדלו על מודל ההורה החינוכי שבו ההורה הוא בעל הידע. הוא המחנך, המשפיע, המכוון בעוד הילדים הפוסט מודרניים זקוקים למודל הורות אימוני. תפיסת תפקידו של ההורה במודל החינוכי היתה להיות המחנך. ההורים היו בעלי הידע. הורים במודל החינוכי מחזיקים בתפיסה שהם יודעים מה טוב לילדים, מזווית הראיה של האתמול. קשה להיות מכוון, מחנך, שולט וסמכותי בסביבה שאינה מוכרת וכשהידע והניסיון שצברת אינם בהכרח  ברי שימוש.הורה מאמן יודע שאין לאיש בלעדיות על הידע, גם לא להורים.שיתוף, שאילת שאלות - הם כלים המאפשרים להורה להכיר טוב יותר את הילד. לקיים דיאלוג פתוח ולדעת איזו התערבות הורית נדרשת באמת. אין צורך בעליונות של ידע כדי להשפיע ולהוביל למטרה.  אומרים יותר ושואלים פחותרוב התקשורת שלנו עם ילדינו מורכבת מסימני קריאה ונקודה. סימני שאלה נתפסים בעינינו כמעילה בתפקידנו כהורים. ההורה המאמן משתמש בשאלות. יוצר תקשורת של חקר ולמידה. חז"ל אומרים: "עשה אוזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע" . אל תניחו בטעות כי בשל העובדה שאתם חיים ביחד- אתם מכירים את ילדכם מספיק. היו סקרנים. לימדו את עולם התוכן של ילדכם. את עיסוקיו, את מחשבותיו, רגשותיו התייחסותו, חלומותיו, שאיפותיו, מה נראה בעיניו ומה לא, מה הדברים החשובים בעיניו ומהם ערכיו... נמנעים מעימותים טווח קצר לעומת טווח ארוך.סידור העבודה בבית בנושאים של סדר וניקיון, כביסה, חוגים, הסעות, שמירה על האחים, טיפול בזבל, בגינה, תיקונים... הוא מהנושאים המעוררים עימותים בין הורים וילדים. בטווח הארוך ביצוע תפקידים עבור הכלל במשפחה מייצר תחושת שייכות, תחושת ערך עצמי ותורמת לבניית הביטחון העצמי של הילדים.הורים, הרימו את העיניים מהרצפה הסתכלו קדימה וגבוה ותראו תמונה מיטבית של ילדכם הבוגר.הביטו למקום בו ילדכם כבר אדם בוגר, אחראי, בריא, בטוח בעצמו ומסוגל לבצע את המטלות והתפקידים שלו כבוגר. אין דבר קל ונכון יותר מאשר להטיל עליו אחריות להוציא את אחיו הצעיר מן הגן שלוש פעמים בשבוע או להפעיל את המדיח ולפנות את הכלים הנקיים לארונות... כשאתה רואה לנגד עיניך את התרומה של התסכול הנוכחי הזה להתפתחותו בחיים.מתמקדים בבקרת תהליך במקום בקרת קצההתערבות מסכמת בחיי המתבגר עדיפה על התערבות צמודה, וצפופה בתדירות גבוהה. פיקוח יומיומי בתחום שיעורי הבית, הציונים, ניקיון החדר, בגדים על הרצפה...גורר אתכם למאבקים מתישים. אם קבעתם יעד לצמצום עלויות הסלולארי - אל תנדנדו לילד על כל שיחה. קבעו איתו אחת לשבוע כדי לבדוק את מספר השיחות או אחת לחודש כדי לבחון את העלות. לא עמד ביעד - הורידו לו מדמי הכיס שלו. קבעו סטנדרטים, סמנו מטרה מוסכמת ובדקו ביצוע במועד קבוע וידוע מראש. התמקדו בעיקר וותרו על התפל, כדי שתוכלו למקד את הכוחות לנושא החשוב והעיקרי. למשל: עשו הפרדה בין כללים ודרישות ברשות הפרט לבין אלה הקשורים לרשות הכלל.בתחום האוטונומי והמוגן בחדר הפרטי - שחררו את הרסן. בתחום המשותף של הכלל - הקפידו שעל כולם חלים החוקים והכללים של הבית .